לאחר שבפעם הקודמת כתבתי כאן שאני לוקח פסק-זמן מניווט בראלי ובעצם הודעתי לנדב כי אנחנו נפרדים מסיבות אישיות שלי, אנשים הופתעו לראות אותי לובש שוב את חליפת ה-SPARCO אבל הפעם נכנס לאימפרזה הכחולה של אמיר ולא לפיג'ו האדומה.

אז למי שלא הבין נכון ואולי לא הסברתי את עצמי טוב. לא הרגשתי נוח להמשיך ולנווט במצב הקיים לנדב ולכן נפרדנו, לא לפני שהשתדלתי למצוא מחליף, את חבר שלי , זיו הלפרסון .

כיומיים לאחר שכתבתי כאן על העזיבה שלי התקשר אליי אמיר ושאל באם אני פנוי לראלי ב-3 לנובמבר. אמרתי שבאופן עקרוני אני פנוי ואפילו לא תכננתי לרוץ בשבת. אמיר שאל באם אוכל להחליף את אבא שלו בתור הנווט שלו וכמובן שחיידק המרוצים חזר לי לגוף .

להתאמן לא הספקנו אז החלטנו מראש שהראלי ישמש אותנו כאימון קל להתאמה ביננו, קצת NOTES , קצת נהיגה ובעיקר הנאה.

שבת בבוקר, הציפורים עדיין ישנות ועם סיר ג'חנון פולני משהו בתוך הסיטרואן של אשתי (האלפא במוסך...) יחד עם הבנים אנחנו מדרימים לראלי דורות.

לאחר כוס קפה והצטיידות במים בתחנת הדלק של כביש-6 אנחנו מגיעים לשטח הכינוס ואני מתחיל להרגיש את זה חוזר אליי, את אותה התרגשות קלה, מתח בריא שעושה לי את הכייף בספורט הזה.

זה לא כמו ה-25 ק"מ שרצתי יום קודם וניקו לי את הראש, זה יותר ההרגשה הכללית הזו.

משפחת גמליאל מגיעה בהרכב מלא ואנחנו מתחילים להתאפס. עוד קודם לכן לקחתי זמן מהשעום הכללי של הראלי ובהתאם ללוח הזמנים אנחנו יוצאים לרשום את ה-NOTES . שפה חדשה שאמורה לגרום לתקשורת בין אמיר לביני. בשלב הראשון אני צריך להבין מה הוא רואה ולראות אותו הדבר. מסתבר שאנחנו לא רחוקים זה מזה וזה כבר טוב.

מסיימים בזמן ומקבלים הודעה על סבב שני, הרווחנו. מיד יוצאים שוב ו...להפתעתי הרבה הכול תקין, אנחנו מוכנים וכך גם האימפרזה שמחכה לנו.

החגורות מכוונות והקסדה הלבנה החדשה שקניתי מיובל מתיישבת בול על הראש. הזמן בשעון הולך ואוזל ואנחנו כבר בתוך הרכב בדרך לזינוק.

מחליפים מספר מילים ותיאומים אחרונים. מקבלים את כרטיס הזמנים ו-30 שניות לזינוק.

עשר...חמש, 4, 3, 2, 1, ויוצאים לדרך . אני מקריא מהמחברת ואמיר מקשיב ונותן בגז, נזהרים היכן שצריך , פנייה רודפת פנייה , ימין-שמאל מערבבים אבל אנחנו בקצב טוב, הקצב שתכננו, לא מתבלבלים מדי , לומדים להכיר את עצמנו והנה קו הסיום והשלט STOP , עוצרים , מקבלים את הזמן וחוזרים למנוחה קצרה והתארגנות. הקטע הראשון עבר טוב .

בקטע השני אמיר לוחץ מעט יותר, מנסים לשפר מעט פה לחדד מעט שם ומגיעים לסיום, לבקבוק המים הקרים שמגישים לנו המארשלים . נשאר עוד קטע אחד לסיים.

לפני הזינוק לקטע השלישי מחליטים לשנות מעט גישה , פחות אגרסיביות ויותר זרימה, מסתבר שזה עובד , גם השעון חושב ככה. השילוב ביננו עובד יפה ואפילו תוך כדי נסיעה אני מרגיש שאמיר מקשיב לי ואנחנו בקצב טוב. עוד 50 מ' , פנייה שמאלית ורואים כבר את הסוף, חוצים אותו בטיסה נמוכה ועוצרים בפעם האחרונה לקבל את הזמן שלנו. ממשיכים חזרה ל-SERVICE , יוצאים מהסובארו מיוזעים ועם הרבה חיוכים,ניכר כי שנינו נהנינו ואפילו שיפרנו עוד קצת את הזמן.

שיחת סיכום קצרה של ברוך שליט סוגרת יום בראלי דורות שמבחינתי הוא יציאה לדרך חדשה.

אני לוקח את הניווט בראלי בצורה הכי מקצועית שאפשר, אני אוהב את זה ונהנה מזה. להבדיל מאחרים, ואולי לא, אני לא שואף לנהוג בראלי ועושה את הניווט כחלטורה או כמשהו בינתיים.

אני בהחלט רואה את עצמי כנווט והאמת...די גאה בזה .

 דובי