לא מזמן עשיתי סיבוב על היאריס דור ראשון של אמא שלי. מודל 2002, אצלנו 6 שנים, ממש עכשיו עברה את ה-50000 ק"מ. אם אתם מתפלאים איך זה - פשוט מאוד. אמא שלי נוסעת ברדיוס של חמישה קילומטרים מהבית. לעבודה, לסידורים, לקניות. אפילו אמא שלה גרה בהרצליה, שזה אולי 4.9 ק"מ מהבית. וזה מביא אותנו לנושא: כשנהגתי על האוטו שיחקתי עם מחשב הדרך ומצאתי שהוא שומר את צריכת הדלק מהרגע שמאפסים אותו, שזה למיטב זכרוני מתישהו ביוני 2001, כשהרכב הורכב במפעל. המחשב הראה בדיוק 9 ק"מ לליטר.
כדי שתבינו כמה שזה אבסורד, הנה מספר נתונים. לרכב מנוע 1.3 ל' עם 86 כ"ס, והוא שוקל פחות מטון. מחשב הדרך מאפשר תצוגה של צריכת דלק רגעית אשר מציגה מידע כגון: בזמן נסיעה רגועה של 100 קמ"ש לערך, הצריכה לא יורדת מ-1:15 ולרוב נמצאת גבוה יותר. אם מורידים את הרגל מהגז וגולשים, התצוגה מראה 35  ק"מ לליטר, ועושה את זה עד שהרכב מאט אל מתחת ל-30 קמ"ש. יותר מזה, בגלישה על 10 קמ"ש בערך היא מראה סביב ה-9 ק"מ לליטר - מה שאומר שאמא שלי הייתה יכולה פשוט לגלוש מבלי ללחוץ על הגז כמעט בכלל ולהשיג אותה תוצאה. המהירות הממוצעת לאורך אותם 50000 ק"מ, אם אתם שואלים, היא פחות מ-20 קמ"ש. הרבה פחות.
אמא שלי, מלבד רדיוס הנסיעות המצומצם שלה, סובלת מהרגלי נהיגה לא חסכוניים במיוחד. זה או-או אצלה. או פול-גז, או פול-ברקס. היא גם נהנית מאוד לקלל את כל הנהגים האחרים על הכביש, אבל זה נושא לבלוג אחר. מה שאני מנסה להגיד, זה שאם רציתם לדעת עד כמה גרוע אפשר להגיע בצריכת הדלק, כל שעליכם לעשות הוא לפנות לאמא שלי. בלי להתאמץ היא מוציאה את המירע מהאוטו שלכם. אני ממש שמח שקנינו לה יאריס - זו אולי אחת המכוניות היחידות שתסבול את כל מה שאמא שלי עושה לה, ולא תניד מגב. אפס תקלות ב-6 שנים, אלא מה.

 נ.ב - זו אכן היאריס שבתמונה, אך היא בעצם זהובה. הכחול זה רק אפקטים של המצלמה. השריטות, דרך אגב, הופיעו ככה סתם יום אחד על הפגוש, כשהאוטו חנה בחנייה הפרטית!