פרארי, עם החלל הגדול שהותיר אחריו שומאכר התייצבה לקו הזינוק עם המהירות המוכחת של רייקונן והיכולת המשכנעת של מאסה, אבל אף אחד לא באמת ידע מה שווה הקבוצה הזו ללא המנהיג שלה מהשנים האחרונות.
לקראת פתיחת העונה נאלצו הקבוצות להסתגל לקובץ של חוקים חדשים- צמיגי ברידג'סטון אחידים וקשים יותר מהקודמים להם, מקצי דרוג ששונו מעט , כנף אחורית במכונית שנעשה בה שינוי אווירודינמי שחייב את כלל הקבוצות וכמובן חוק הקפאת פיתוח המנועים .
כאשר מסתכלים על עונת 2007 היום, במבט לאחור נראה היה שלולא שערוריית הריגול שהתפוצצה שתי קבוצות בלבד היו אחראיות למתח ולנצחונות וקשה היה להפריד בינהן. יותר מכך, הנצחונות כמט במהלך כל העונה התחלקו בצורה די שווה בין ארבעת הנהגים- אלונסו והמילטון ממקלארן, רייקונן ומאסה מפרארי ורק לקראת סיום העונה יצא מאסה מהמשוואה והותיר את רייקונן עם סיכוי קלוש במרוץ האחרון בעונה בברזיל, סיכוי שלא רבים האמינו שקיים, אולי חוץ מהפיני עצמו שעשה את הבלתי יאומן והוכיח כי הנעליים הגרמניות לא גדולות עליו בכל זאת.
עד כמה שהעונה היתה צמודה בין פרארי למקלארן-מרצדס שתי המכוניות היו שונות לחלוטין מבחינת התפיסה שלהן, שוני שבא לידי ביטוי ביכולות של המכוניות על סוגי המסלולים השונים.

בשלושת המרוצים הראשונים של העונה היה נראה כי היתרון הראשוני הוא של פרארי כשרייקונן פותח את העונה עם ניצחון באוסטרליה ומאסה מנצח את הסיבוב השלישי בבחריין. ביניהם, במרוץ במלזיה ניצח אלונסו אבל את ההפתעה הגדולה סיפק למעשה לואיס המילטון, הנהג הבריטי של מקלארן, שהצליח לטפס בכל אחד מהמרוצים אל הפודיום.
לאחר שלושת המרוצים החוץ-אירופיים ולפני החזרה ליבשת הישנה הלכו הקבוצות לעשות שיעורי בית וחזרו בעיקר עם חבילה אוירודינמית משופרת, למקלארן זה היה אמור להוסיף מהירות ולפרארי לשפר את יכולת השימוש בצמיגים.
ככל שהתפתחה העונה נכחנו לדעת כי למקלארן יש יתרון במסלולים האיטיים והטכניים יותר ואילו פרארי צוברת את היתרון שלה במסלולים המהירים יותר. בגראן-פרי של קטלוניה, בברצלונה הקהל הספרדי רצה ניצחון שלאלונסו אבל היה זה דווקא פליפה מאסה, לאחר שתפס את הפול-פוזישן שניצח גם במרוץ, נצחונו השני בעונה.

לאחר הביקור בספרד עבר הקרקס המהיר בתבל לרחובות הצרים של מונקו ולאחר תאונה של המילטון ביום האימונים היה זה אלונסו שניצח, לא לפני שאויים על ידי המילטון שלחץ עליו, איום שגרם לנהג הספרדי לצעוק בקשר לרון דניס שיורידו לו את המילטון מהגב. כבר אז אפשר היה לחוש שמשהו עומד לקרות. וזה אכן קרה. שני המרוצים הבאים נערכו ביבשת הצפון-אמריקנית – קנדה ואינדי ובשניהם ניצח לא אחר מאשר לואיס המילטון, להפתעת כולם. המילטון שהחל להוביל עוד קודם לכן את טבלת האליפות הצהיר בגלוי כי הוא נמצא בפורמולה-1 בכדי לזכות באליפות ולא בכדי לתמוך בבן-קבוצתו.

הפורמולה-1 חזרה לאירופה לצמד המרוצים של צרפת ובריטניה ורייקונן ניצח בשניהם, ניצחון של אלונסו בגראן-פרי האירופי בנורבורגרינג איזן מעט את התמונה אבל הפיצוץ הגדול ארע במרוץ ההונגרי. לואיס המילטון חסם את פרננדו אלונסו במקצה הדרוג והספרדי בתגובה הפריע להמילטון לצאת לעוד הקפה מהירה. השופטים החליטו להעניש את אלונסו, לקחו לו את הפול-פוזישן בו זכה ומי זינק משם וניצח במרוץ ? לואיס המילטון, בפעם השלישית בעונת 2007. בטורקיה, במסלול המדהים באיסטנבול היה זה שוב פליפה מאסה שניצח ממש כמו בעונת 2006 .

הצרות המשיכו לרדוף את קבוצת מקלארן כאשר הגיעה למונזה. קנס של 50 אלף דולר הוטל על הקבוצה בגלל שימוש אסור בתיבת הילוכים שלא עברה מבחני ריסוק אבל הקנס הזה הוא כלום לעומת העתיד לבוא. בינתיים במונזה ניצח אלונסו וצימצם את הפער מהמילטון ל-3 נק' בלבד.
עכשיו עברו כולם לספא, בלגיה . המסלול שכולם אוהבים וחזר לסבב לאחר שנת העדרות והרבה שיפוצים שעבר.
בסוף השבוע הזה פורסמה החלטת ה-FIA בנושא פרשיית הריגול. כזכור מקלארן-מרצדס הואשמו בהחזקה של חומר טכני ששייך לפרארי והעונש היה שלילת כל נקודות האליפות ליצרנים ותשלום קנס של 100 מיליון דולר.
בכדי להכאיב עוד יותר פרארי סיימו במקומות 1-2 כאשר רייקונן מנצח שוב והפעם המילטון היה מחוץ לפודיום.
אחרי ספא עברו כולם לצד השני של העולם לשלושת המרוצים שחתמו את העונה.

תחת גשם סוחף התחרו הנהגים בפוג'י, יפאן, לראשונה מאז 1976 ובמסלול שעבר שיפוץ על ידי הרמן טילקה. אלונסו התרסק במהלך המרוץ מותיר את הנצחון להמילטון, שוב תחת ארוע שערורייתי בזמן ה-SAFTY CAR ו-12 נקודות יתרון כשנותרו רק שני מרוצים לסיום העונה.
כעת הכל היה כמעט חתום , ואולי לא ?
סין ארחה את המרוץ הלפני אחרון וטעות נדירה של לואיס המילטון ששחק את צמיגיו לבלי הכר, טעה בכניסה לפיטס ועף את החצץ, מה שמאוחר יותר הסתבר כטעות שעלתה לו באליפות העולם.

רייקונן ניצל את המצב וניצח מביא שלושה נהגים בעלי אפשרות לאליפות למרוץ החותם של העונה בברזיל.
מול קהל ביתי היה זה פליפה מאסה שזכה בפול פוזישן אבל לכולם היה ברור שבמידת הצורך הוא יוותר על היתרון שלו לטובת בן-קבוצתו. זינוק גרוע של צמד המקלארנים ומנגד הפרארי ברחו קדימה , בהמשך תקלה בגיר של המילטון סיימה עבורו סופית את העונה, עקיפה טקטית של רייקונן את מאסה והאליפות חוזרת ללבוש אדום ולדבר איטלקית.
מחוץ לרביעייה המובילה של פרארי ומקלארן-מרצדס צריך לשבח ולהזכיר את קבוצת BMW-סאובר שהפכו להיות הקבוצה השלישית בטיבה על המסלול והוכיחו התקדמות עצומה. צמד הנהגים בלבן היידפלד וקוביצה כמעט תמיד היו במקום הנכון בכדי לקטוף את הניקוד שהשאירו הנהגים המובילים.

רנו, שנותרו ללא אלונסו ואולי יקבלו ואותו בחזרה ל-2008, הפגינו עונה של חוסר יציבות , חוסר מהירות למרות ניצוצות פה ושם.
את אכזבת העונה חולקות שתי קבוצות, שתיהן יפניות – טויוטה והונדה שלא הצליחו לעשות בעצם כלום השנה חוץ מאשר להתבזות. טויוטה נאלצה לראות את קבוצת וויליאמס מסיימת באופן עיקבי לפניה במקצי הדרוג וגם במרוצים והונדה ראתה את ההבזקים מצידה של סופר-אגורי.
אבל לפני שחותמים את העונה הזו חייבים להזכיר עוד שם אחד – סבסטיאן ווטל .
הגרמני הצעיר הפגין יכולת מרשימה כנהג מבחן ב-BMW, והצליח לזכות בניקוד במרוץ בארה"ב בו החליף את קוביצה. בהמשך קיבל חוזה מבטיח בקבוצת טורו-רוסו וגם שם הצליח להרשים מאד, במיוחד במרוצים הרטובים שנערכו לקראת סיום העונה, בוודאי נשמע עליו עוד רבות.
עונת 2008 מתחילה בעוד כמאה ימים לערך והתקופה הקרובה לא תהיה משעממת .
משחק הכיסאות שאמור להערך ואוטוטו מתחיל ישמור אותנו עירניים עד לפתיחת העונה.

דובי מילר
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה

כתובת טרקבק לכתבה זאת

תגובות (0) 

RSS להערות

שם

דוא"ל

כותרת

תגובה

הוסף תגובה